הכ"ד מרשיעה לשלושה אחים בעבירות חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה הגורמת חבלה

1.       האישום

          א.      הנאשמים הובאו לדין בבית משפט זה על-פי כתב אישום מתוקן המכיל שני פרטי אישום:

בפרט האישום הראשון יוחסו לשלושת הנאשמים עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - "החוק");  תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי הסעיפים 380 + 382(א) + 29 לחוק; היזק בזדון, לפי הסעיפים 452+29 לחוק ועבירות בנשק לפי סעיף 144(א)(רישא + סיפא) + (ב)(רישא + סיפא) (ביחס לנאשם מספר 1 בלבד).

(בכתב האישום המתוקן נרשמו הוראות חיקוק שגויות ביחס לעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. בעקבות כך ניתנה החלטתי מיום 29.11.07 שבה ביקשתי שהצדדים יודיעוני אם מוסכם עליהם שהכרעת הדין תתיחס לכתב האישום על פי הוראות החקיק כמפורט לעיל. כל הצדדים הודיעו, בכתב, כי אינם מתנגדים לתיקון שהוצע על ידי בית המשפט באשר לניסוח הוראות החיקוק שבכתב האישום. על שום כך תתיחס הכרעת הדין להוראות החיקוק כמפורט לעיל).

פרט האישום השני מתייחס לנאשם מספר 2 בלבד ובו הואשם נאשם זה בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק.

ב.       בכתב האישום נטען כי שלושת הנאשמים הינם אחים וכי מוחמד ג'בארין ג'בארין (להלן - "המתלונן") מתגורר באום אל פחם והוא מכיר אותם.

          ג.       המאשימה טענה כי בין המתלונן לבין הנאשמים קיים סכסוך ומתנהל ביניהם הליך משפטי.

בכתב האישום נטען כי ביום 5.6.04 בשעה 12:00 או בסמוך לכך, ליד מכללת אלפא שבאום אל פחם נכנס המתלונן לרכבו מסוג איסוזו טנדר מספר 18-604-22 (להלן - "הרכב") ועוד בטרם הספיק להניע את הרכב הגיע לפתע למקום נאשם מספר 2 כשבידו מקל גדול, נעמד ליד הדלת הימנית הקדמית של הרכב והורה למתלונן לפתוח את הדלת. משסירב המתלונן לעשות כן, החל הנאשם 2 להכות בשמשה הקדמית של הרכב בעזרת המקל שבידו וסדק אותה. כן היכה הנאשם 2 בחלון הדלת הימנית קדמית וניפץ גם אותו והכניס את המקל פנימה לתוך הרכב והחל להכות באמצעותו את המתלונן על ראשו וידיו.

בשלב זה, כך נטען בכתב האישום, הגיעו למקום הנאשמים 1 ו -3 כשבידיהם מקלות גדולים. נאשם 3 נעמד ליד נאשם 2 ובאמצעות המקל שבידו היכה גם הוא, ביחד עם האחרון, את המתלונן ונאשם 1 נעמד ליד הדלת השמאלית אחורית וניפץ את חלון הדלת באמצעות מקל. נאשם 1 הכניס את המקל לתוך הרכב והיכה את המתלונן עם המקל על ראשו.

משהתחיל המתלונן לצעוק, כך נטען, הוציא הנאשם 1 מתוך בגדיו אקדח עם מחסנית בתוכו, פתח את דלת הנהג והצמיד את האקדח אל המתלונן וירה פעמיים אך למרבה המזל נשמטה המחסנית מתוך האקדח ונפלה לכביש טרם פליטת הכדורים החוצה.

המאשימה טענה שבעקבות האמור לעיל ניגש הנאשם 2 לרכב מסוג טויוטה השייך לנאשמים, שעמד בקרבת מקום, והוציא מתוכו רובה הנראה כמו רובה M - 16 והחל להתקרב אל המתלונן שישב ברכבו אך אנשים שהיו במקום מנעו זאת ממנו והרחיקוהו.

בשלב זה, כך נטען, עלו הנאשמים 1 ו- 2 לרכב הטויוטה ועזבו את המקום ונאשם 3, שלקח מנאשם 2 את הרובה, עלה לרכב רנו אקספרס השייך אף הוא לנאשמים, וגם הוא עזב את המקום.

המתלונן נלקח לבית החולים העמק, שם אובחנו שפשופים מדממים בידיו, נפיחות חזקה ורגישות בידו השמאלית, במרפק יד שמאל, באמת יד ימין ובשכם הימנית והוא טופל.

          ד.       בפרט האישום השני נטען כי ביום 2/6/04 בשעה 21:00, או בסמוך לכך, הגיע המתלונן יחד עם אחיו טאאי לנקודת המשטרה באום אל פאחם, לשם הגשת תלונה בגין תקיפה נגד מאהר נאסר נאג'י אגברייה (להלן - "מאהר"), שהוא אחיהם של הנאשמים.

בעת שטאאי המתין בנקודת המשטרה הגיע למקום הנאשם מס' 2, קילל אותו ואיים עליו באומרו לו שהלילה ימצא עצמו, הוא וילדיו, מתחת לאדמה ורכבו וביתו ישרפו.

2.       תשובת הנאשמים לאישום

          מלכתחילה יוצגו שלושת הנאשמים ע"י עו"ד מוחמד רג'א.

סניגורם של שלושת הנאשמים, עו"ד רג'א, כפר בשם הנאשמים בעובדות כתב האישום וטען כי לכל הנאשמים אליבי:

הנאשמים 1 ו- 3, שהו בעת הארוע בבית הוריהם.